Dead Language by Mujahideen

עשר שנים לאחר שיצא לראשונה
Dead Language
אלבום הבכורה של מוג'הדין מירושלים, יוצא מחדש על גבי ויניל כדי להציע את אותה קינה אנטי ממסדית שביקרה את ההשתלטות הלאומנית על מרחב המחיה הישראלי, והפיכתו לפוליטי ושבטי תוך כדי שימוש במניפולציות מיליטנטיות, דתיות ונבזיות. הקינה הזו, שרק התחדדה עם השנים וביתר שאת מאז הקמת ממשלת החורבן והדמים - בדגש על מה שמתחולל בישראל וברצועת עזה מאז השבעה באוקטובר - מלווה בתמהיל חד ומזוקק של פוסט-פאנק דאבי, השפעות של מוזיקה מזרחית וערבית, רעיונות של התנועה הכנענית ואלקטרוניקה תעשייתית-דיסטופית שנשמעת כמו שילוב בין
Suicide, P.I.L, The Fall, Mark Stewart & The Maffia, Section 25, Psychic TV, Young Gods
אשר בנסיבות הנוכחיות גורם לאלבום להשמע רלוונטי מתמיד במקרה הטוב, או כמו נבואת זעם שהגשימה את עצמה, תפילת אשכבה לאומה שאיבדה את עצמה לדעת, במקרה הרע.
את ההוצאה המחודשת ילוו שלוש הופעות השקה בתל אביב (26.7), חיפה (3.8) וירושלים (9.8)


As the world got even worse in the past ten years, Mujahideen's songs from 2014 about greed, vengeance, culture slaves and the human factor are more relevant than ever in 2024, as it seems that the world is trapped in a vicious circle, which summons new dawn of Fascism.

Therefore, Dead Language still sounds like a prophecy of wrath accompanied by a shivering crossover of post punk, dub and industrial, inspired by bands like Suicide, P.I.L, The Fall, Mark Stewart & The Maffia, Section 25, Psychic TV, The Young Gods and The Chameleons, which offers a captivating but desperate introspection into the abyss of humankind.
Or as Mujahideen puts it on "Stillness":
We're rolling up our sleeves, But we have no arms.

Mujahideen are Alon Ovnat (DieWelt, Gaza), Uri Crystal (Subsoniq, Van Pazanowski, Remesh) and Harel Schreiber (Mule Driver, The models), Veterans of the Jerusalem underground music scene. Working together since 2005, performing anywhere possible in small Israeli underground clubs, and sounding like suicide meeting Pan Sonic in a dark corner of the Middle East

Facebook
SoundCloud
MySpace